טיול לאורך הערבה

מסלול הטיול מתחיל בעץ השיזף הענק, שהפך לאחד מסמלי הערבה. נירגע ליד האגם של פארק ספיר ואחר כך נתוודע עם שמורת חי-בר יטבתה, שבה מטפחים גרעיני רבייה של בעלי חיים השרויים בסכנת הכחדה. המסלול מסתיים בפאתי אילת – בארץ החרדונים ובפארק הצפרות, המשמש "תחנת תדלוק" חשובה לעופות הנודדים.

השיזף הענק מעין חצבה

גישה: עין חצבה. גישה מכביש צומת עין חצבה - מעלה עקרבים (כביש 227), כ-500 מטר ממערב לצומת.

השיזף הענק שבעין חצבה הוא מהעצים המפורסמים בישראל. העץ אכן מפואר. הגזע נמוך למדי, אך רחב מאוד והיקפו עולה על שישה מטרים. מהגזע יוצא ענף מרשים המתרומם לגובה 12 מטרים. ענף ענק שני התכופף מכובד המשקל והזמן.

בעבר, עד מחצית המאה ה-20, זכה השיזף לשפע מים מהמעיין שנבע משורשיו כמעט. בעקבות שאיבת יתר, הפסיק המעיין לנבוע. אבל על עץ כזה אי אפשר לוותר. צינור מספק לו תוספת מים והעץ הנהדר ממשיך לשגשג.

לקבוצות בלבד. המרכז לתיירות חקלאית מתקדמת בחצבה

גישה: מצומת חצבה נוסעים בכביש הערבה (כביש 90) דרומה כ-4.5 ק"מ ופונים מזרחה בפנייה לבית ספר שדה חצבה. סמוך לבית ספר שדה נמצאת תחנת "יאיר" - תחנת ניסיונות של משרד החקלאות. בתחנה עורכים סיורים מודרכים ובמהלכם מתוודעים לחידושים מרתקים בתחום החקלאות ובהם זני ירקות מפתיעים, חידושים בתחום ניצול מים מליחים, חקלאות אורגנית, אקלום זנים אקזוטיים וגידול דגים בבריכות.

משך הסיור כשעה וחצי.

הסיורים בתיאום מראש ולקבוצות בלבד, טל' 08-6581653.

פארק ספיר

גישה: נוסעים בכביש הערבה (כביש 90)דרומה כ-20 ק"מ ופונים ליישוב ספיר. מכביש הגישה ליישוב פונה דרך עפר קצרצרה ימינה ומובילה לפארק.

פארק ספיר משתרע על כ-150 דונם. לב הפארק הוא אגם נחמד, שמימיו נקווים בשקע טופוגרפי. האגם והפארק הם דוגמה נאה להשלמה ולשיתוף פעולה עם הטבע. במהלך חפירת יסודות ליישוב מרכז ספיר התגלו מי תהום שאותם היה צורך לנקז. במקום להילחם בתופעה, ניצלו אותה לטובה. מזרימים את המים לשקע הטופוגרפי ויוצרים "נוה מדבר" קטן לרווחת תושבי הסביבה והמבקרים בערבה.

בעבר נבע כאן המעיין עין יהב (עין והייבה). קבוצת הדקלים שצמחה לידו שולבה בפארק ובו מדשאה, עצים וצמחי נוי. ביתן תאילנדי ("סלה"), מעטר גם הוא את הפארק.

סמוך לשער הפארק שוכן אתר נוף תרבות "חיים במדבר" - מיזם סביבתי, שהוקם בחסות החברה למתנ"סים ובשיתוף מועצה אזורית ערבה, החברה הממשלתית לתיירות וקק"ל. קבוצת הפיסול "נשים במדבר", יחד עם אמנים ותלמידי בית ספר "שיטים", יצרו מסלול הליכה מעגלי קצר (15 דקות הליכה) ובצדו הציבו יצירות אמנות המבטאות את רוח המדבר ואת החיים בו.

שמורת טבע חי-בר יטבתה

גישה: נוסעים מספיר דרומה כ-90 ק"מ ומגלים את חי-בר יטבתה ממזרח לכביש הערבה (כביש 90). שער השמורה נמצא כ-200 מטר מצפון לקיבוץ סמר.

באמצע המאה ה-19 הגיע הנשק החם לארץ ישראל. תושבי הארץ צדו בעזרתו את רוב היונקים הגדולים ששוטטו בה. חלק מהם, כגון הדוב הסורי והיען, הברדלס והראם הלבן, נכחדו לחלוטין. אוכלוסיות של בעלי חיים אחרים הדלדלו עד כדי סכנת כיליון.

בשנות ה-1960 נוסדה אגודה ציבורית בשם "חי-בר", ששמה לה למטרה לגדל גרעיני רבייה של בעלי חיים שנכחדו או שנמצאים בסכנת הכחדה. האגודה פועלת עתה במסגרת רשות הטבע והגנים. בשמורת חי-בר יטבתה מגדלים את בעלי החיים המדבריים. השמורה משתרעת על פני 12 קמ"ר בשטח בעל נופי סוואנה. בשטחים הפתוחים חיים בעלי חיים אוכלי עשב. לאור מעמדם כבעלי חיים נדירים, חוסכים מהם את הדאגה להימלט מטורפים. בין העצים משוטטים בנחת עדרי פראים (חמורי-בר אסיאניים שאינם ניתן לאילוף); קבוצות של הראם הלבן, הניכר בקרניו הישרות והארוכות, שהן כלי נשק רב עוצמה וגם יענים ויעלים. גרעיני הרבייה של חי-בר יטבתה כבר הוציא לחופשי במרחבי הנגב עדרי פראים ועדרי ראמים.

בחי-בר מגדלים גם בעלי חיים שנמצאים בסכנת הכחדה במקומות אחרים בעולם, ביניהם דישונים וראמי סהרה. רשות הטבע והגנים תרמה ראמי סהרה לגאנה, כדי להשיב אותם אל הטבע באפריקה.

הסיור בשמורה מתחלק לשלושה חלקים. בשטח הפתוח נוסעים ברכב הפרטי, בלוויית מדריך מצוות השמורה. בתום הסיור הרכוב מוזמנים המטיילים לבקר באופן עצמאי וללא הגבלת זמן במרכז הטורפים ובחדר החושך. מרכז הטורפים מעניק הזדמנות נדירה לצפות בטורפי המדבר ובהם נמר, זאב, שועל מצוי, צבוע, קרקל ושועל חולות. במרכז הדורסים תוכלו להכיר גם טורפים נוספים כגון שועל צוקים, פנק וחתול בר, זוחלים מדבריים ועופות דורסים.

החלק השלישי בחי-בר יטבתה הוא חדר החושך. בעלי החיים שבו הם בעיקר מכרסמים הפעילים בלילה. בטבע מסתתרים בעלי חיים אלה בשעות היום, אך כאן הפכו את סדר יומם ועל כן זו הזדמנות לצפות בהם בפעילות מלאה. תוכלו לראות כאן מכרסמים מעניינים דוגמת גרביל דרומי, מריון המדבר, נמנמן הסלעים וקוצן זהוב, כמו גם עטלפי פירות ועופות הנמנים על דורסי הלילה.

שעות פעילות: קיץ 8:30 – 17:00; חורף 8:30 – 16:00. ימי ו' וערב חג 8:30 – 15:00.

לינה בחניון יעלים - בכניסה לחי-בר יטבתה פועל חניון לילה ללינת שטח המצויד בתאורה ובנקודות חשמל, במקלחות עם מים חמים, שירותים ופינת בישול עם כיריים של גז. המקום מגודר ושמור. אפשר לישון תחת כיפת השמיים, או באוהל הפרטי.

הלינה בתיאום מראש, טל' 08-6373057.

ארץ החרדונים

גישה: מחי-בר יטבתה נוסעים 40 ק"מ דרומה בכביש הערבה (כביש 90), עד הכניסה למסוף הגבול ערבה (בין סימני ק"מ 14 - 15). פונים מזרחה בדרך עפר המתעקלת שמאלה ואחרי 400 מטרים פונים ימינה על פי השילוט לארץ החרדונים, מרחק של עוד כ-200 מטר.

"ארץ החרדונים" הוא שמה של חלקה בת כ-140 דונם, השוכנת בדרום הערבה, סמוך לפארק הצפרות של אילת. השטח הזה סבל בעבר מהשלכת פסולת. אנשי רשות הטבע והגנים גילו במקום אוכלוסיה צפופה של חרדון-צב מצוי.

חרדון-צב הוא בעל חיים נדיר למדי. זהו זוחל שאורכו עד 80 ס"מ ומשקלו מגיע עד שלושה ק"ג. למרות מראהו המאיים, מעין "תנין יבשה" בזעיר אנפין, חרדון-צב ניזון בעיקר מצמחים. צבעו משתנה מאפור כהה בטמפ' נמוכות לצהוב-בהיר בטמפ' גבוהות. חרדון-צב חופר לעצמו מחילות באורך עד 20 מטרים ובהן הוא מוצא מחסה מאויבים ומגדל את צאצאיו.

קק"ל נרתמה לשמור על המקום. כיום האתר מוקף גדר נמוכה ונקבע בו שילוט הסבר. בחלקו המזרחי של האתר נבנה "מצפור חרדון", הצופה על נופי הערבה ועל פארק הצפרות, השוכן למרגלותיו.

פארק הצפרות באילת

גישה: מכביש הגישה למסוף ערבה, סמוך לארץ החרדונים, נוסעים דרומה בדרך עפר קצרה ומגיעים לפארק.

הערבה, כחלק מהבקע הסורי-אפריקני, נמצאת בציר נדידה חשוב לעופות נודדים. מעריכים שבעונות הנדידה עוברות בשמי הערבה בין 500 מיליון למיליארד ציפורים.

אילת היא נקודה חשובה בציר הנדידה. באזור אילת שכנה בעבר מלחה שהשתרעה על 12 קילומטרים רבועים. במלחה התקיימה צמחייה מיוחדת, שהעניקה שפע מזון ומסתור לעופות הנודדים. זה היה מקום המנוחה ו"התדלוק" של העופות השבים מאפריקה אחרי מסע של 20 שעות ויותר באוויר.

במשך השנים נחמחקה המלחה ואת מקומה תפסו אזור המלונות הצפוני של העיר, שדות חקלאיים ובריכות מלח. כדי לתקן חלק מהנזק נוסדה בשנת 1984 עמותה בשם "המרכז הבינלאומי לחקר הציפורים באילת". עיריית אילת השאירה לטיפולה של העמותה מזבלה ענקית, שהשתרעה מעט מצפון לבתי המלון. קק"ל התגייסה למאמץ להפוך את השטח לידידותי לסביבה ולעופות. הפסולת כוסתה בעודפי עפר שהביאו קבלנים מקומיים. על האדמה נשתלו צמחים מקומיים, שזוכים להשקיה במי קולחין.

חברת "מקורות" מספקת מים לבריכת מים מתוקים שבפארק. הבריכה הפכה בית גידול נהדר לעשרות מיני של ציפורי מים. עופות אלה מצטרפים לפלמינגו ולציפורים אחרות שמנצלות את בריכות המלח שמצפון לאילת.

כך נוצר אזור של מזון רב ומרוכז העומד לרשות הציפורים. למטייליםלא נותר אלא להצטייד במשקפת ובמגדיר ציפורים, לטייל בשבילי הפארק ולצפות בציפורים ממקומות המסתור המיועדים לכך.