מבצר המערות ומצוק הארבל

צוק סלע מול כנרת וגולן, יישוב קדום ובו שרידי בית כנסת מפואר, שבילי טיול אל מבצר מערות המקנן בנקיקי סלע – כל אלה מחכים לכם בגן לאומי ושמורת טבע ארבל. רשות הטבע והגנים שחזרה לאחרונה את משקוף הפתח בבית הכנסת הקדום וממשיכה במלאכת שימור מבצר המערות.

מוקדי העניין המרכזיים:

מסלול למבצר המערות כולל טיפוס מאתגר בסולם יתדות

צמחי מצוקים

מבצר המערות 

מצוק הארבל

מסלול מצפורים לכל המשפחה

תצפיות נוף

בראש מצוק הארבל יש מסלול מצפורים לשלוש תצפיות נוף

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר 

הרשות הכשירה רחבת חניה, בנתה שירותים, הסדירה שביל תצפיות לכל המשפחה, שימרה ושחזרה את מבצר המערות ושחזרה חלקים מבית הכנסת העתיק.

איך מגיעים?

מכביש טבריה-צומת גולני (כביש 77) פונים בצומת כפר חיטים לכביש 7717 ואחר כך למושב ארבל. לפני שער המושב פונים שמאלה ומאגפים את המושב באיגוף שמאלה. אחרי 1.1 ק"מ מגיעים לחורבת ארבל ולבית הכנסת, ואחרי עוד 2 ק"מ מגיעים לגן הלאומי.

רקע

שמורת ארבל היא חלק מרמת ארבל – רמה בזלתית בגליל התחתון המתרוממת במתינות מזרחה ומסתיימת במצוק אדיר עשוי גיר ודולומיט, המתנוסס מעל בקעת גינוסר והכנרת.

בשמורה צומחים מינים נדירים של פרחים כגון יקינטון מזרחי (פורח בדצמבר) וצבעוני ההרים (פורח בסוף פברואר ובמרס), וכן מינים מיוחדים של צמחי מצוקים, בהם דרדר נאה, שושנתית משורטטת וציפורן משתלשל. בחודשים דצמבר עד פברואר מבקרת בשמורה הציפור הנדירה כותלי. צבעה הכללי אפור-שחור, אך כשהיא פורשת כנפיים נראים עליהן צבע לבן וגוונים עזים של אדום. 

מצפון לנחל ארבל מתנשא צוק מרשים נוסף – הר ניתאי (98 מ' מעל פני הים). הר ניתאי נכלל בשמורת ארבל, אך הגישה אליו אסורה.

בית הכנסת העתיק

החוקר אדוארד רובינסון גילה את שרידי בית הכנסת המפואר בשנת 1852, ומאז חפרו במקום כמה פעמים. על פי סגנון הבנייה והממצאים מבית הכנסת החוקרים משערים שהוא נוסד במאה ה-4 לסה"נ והיה פעיל עד המאה ה-8. 

בשלב הקדום היה אולם ובו שלושה טורים של עמודים בצורת האות חית. העמודים נשאו את יציעי הקומה השנייה ולאורך הקירות היו ספסלים. בחלק המזרחי של הקיר הצפוני נחצבה בסלע קופה ולה דלת קטנה. ייתכן שבאי בית הכנסת הכניסו לתוכה תרומות. 

נראה שהמבנה הראשון נהרס, לא ברור מתי, ובמקומו נבנה בית כנסת חדש, כנראה במאה ה-6 לספירה. שרידי בית כנסת זה הם השרידים שרואים היום באתר. בית הכנסת המאוחר שונה מאוד מקודמו, אך הבנאים השתמשו בפריטים רבים מהמבנה הקודם. השינויים העיקריים היו הוספת גומחה מעוגלת בקיר הדרומי, שיועדה לארון הקודש ולבמה לקריאת התורה, חידוש ריצוף האבן והוספת פתח בקיר הצפוני, המרמז על בנייתה של עוד חזית לבניין. החצר הורחבה צפונה והיא נשענה על שני אולמות ארוכים קמורי תקרה. 

נראה שבית הכנסת חרב בשרפה, אולי עקב רעש האדמה הגדול בשנת 749, שפגע ביישובים רבים הסמוכים לשבר הסורי-אפריקני. רעש זה ידוע במקורותינו בשם "רעש שביעית", משום שאירע בשנת שמיטה. לאחרונה שחזרה רשות הטבע והגנים את מבנה השער מחלקיו המקוריים שהיו פזורים בשטח, ועתה הוא מפאר בשלמותו את האתר.

מסלול הטיול

1. תחנת מצפור החרוב

מהכניסה לאתר צועדים בשביל המסומן שחור אל מצפור החרוב, הנקרא כך בשל עץ חרוב הצומח על שפת המצוק. המצפור משקיף על מראה מן היפים בישראל: הכנרת, הגולן, החרמון ומזרח הגליל העליון והגליל התחתון.

2. מבצר המערות

השביל פונה מזרחה ויורד במצוק התלול. יתדות שהתקינה רשות הטבע והגנים במצוק מסייעות מאוד בירידה. השביל יורד אל מרגלות המצוק ופונה מערבה. לאחר כ-800 מ' השביל השחור פוגש שביל מסומן אדום. פונים שמאלה במעלה השביל האדום. השביל מטפס אל מערכת גדולה של חללים שבחזיתותיהם קירות עצומים, בנויים מאבני בזלת שחורות ומאבני גיר לבנות לסירוגין. זהו מבצר המערות (קלעת אבן מען) מן המאה ה-17, וכנראה בנה אותו עלי בק, בנו של האמיר הדרוזי פחר א-דין, בן למשפחת מען. בנייתו התבססה על המערות שבצוק הסלע. במערות שבתוך המבצר התגלו גם ממצאים מהתקופה ההלניסטית, בהם מטבעות ומקוואות טהרה. 

ככל הנראה במערות אלו התבצרו בשנת 37 לפסה"נ קנאי הגליל כשנלחמו בהורדוס. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מתעד את המערכה בכתביו. הורדוס פעל בשליחותו של הקיסר אנטוניוס. על פי עדותו של בן מתתיהו המורדים שכנו במערות סמוכות לכפר ארבל. "המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים", מתאר בן מתתיהו, "ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות והסלע אשר מעבר פני המערות" (קדמוניות יב 421). הורדוס גבר על המורדים רק לאחר ששלשל את מיטב לוחמיו אל פי המערות בארגזים הקשורים בחבלים. הקנאים נלחמו עד מוות. איש לא נכנע.

3. מצוק הארבל

השביל המסומן אדום עולה עתה במצוק התלול של הר ארבל. המצוק האדיר מתנשא לגובה 180 מ' מעל פני הים ו-390 מ' מעל פני הכנרת, והוא יציר השבר הסורי-אפריקני הגדול ושברים גאולוגיים לרוחב הגליל התחתון. 

יש לטפס בזהירות ולהיעזר בכבלים וביתדות הקבועים בסלע. בראש המצוק אפשר לשאוף אוויר, לתת עוד מבט בנוף המרהיב ולסיים את הטיול.

מסלול המצפורים 

בראש המצוק הכשירה רשות הטבע והגנים מסלול מצפורים. המסלול מתאים לכל המשפחה ומשך הטיול בו הוא כחצי שעה עד שעה. ואלה המצפורים:

מצפור אל מול הכנרת: משקיף על נופי דרום הגולן והכנרת. 

מצפור החרוב: משקיף על הכנרת, הגולן, החרמון ומזרח הגליל העליון והגליל התחתון. המצפור מנציח את זכרו של תת אלוף לונץ.

מצפור הר ניתאי: משקיף על הר ניתאי המתנשא מצפון לארבל.