מהפסיפס בעין מבוע לעין קלט

נחל פרת (ואדי קלט) חוצה את מדבר יהודה בקניון צר וזקוף, שבו נובעים מעיינות שופעי מים. רשות הטבע והגנים בסיוע המנהל האזרחי פיתחה את עין מבוע ושחזרה את רצפת הפסיפס של כנסייה ביזנטית שהתגלתה באתר. 

מוקדי העניין המרכזיים

עין מבוע ופסיפס הכנסייה 

אמות המים הקדומות והאמה המודרנית 

עין קלט 

צמחיית מדבר וצמחיית מקומות לחים

תצפית נוף

תצפית על נופי הנחל מהדרך שעולה מעין קלט לכביש ירושלים--יריחו הישן

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הקימה בעין מבוע מרכז מבקרים ובו מזנון ושירותים. כמו כן חשפה הרשות את פסיפס הכנסייה בעין מבוע וסימנה את שביל הטיול.

איך מגיעים לעין מבוע?

מכביש ירושלים—יריחו (1) פונים צפונה לכביש 458 (כביש אלון). נוסעים כ-3 ק"מ וחונים בחניון הצמוד לכביש אלון ממזרחו. מכאן יורדים ברגל אל המעיין בדרך עפר קצרצרה. 

איך מגיעים לעין קלט?

מכביש ירושלים--יריחו (1) פונים למצפה יריחו (בין סימני ק"מ 85-84). חולפים על פני מצפה יריחו ונוסעים שמאלה (צפונה) כ-600 מ'. בדרך הסלולה על גדת נחל פרת פונים שוב שמאלה (מערבה) ומגיעים מיד לראש דרך העפר היורדת לעין קלט. הדרך משובשת עד מאוד, מומלץ להשאיר מכוניות בראשה.

רקע

עין מבוע הוא מעיין מדברי. הוא נובע בלב הערוץ המצוקי של נחל פרת (ואדי קלט) והוא התיכון בסדרה של שלושה מעיינות גדולים: במעלה הנחל נובע עין פרת (עין פארה) ובמורד – עין קלט. המעיין נובע מתוך מערה אל ברכת בטון עגולה. 

השם עין מבוע הוא תרגום שמו הערבי של המעיין, עין פוואר, שפירושו המעיין המבעבע. עין מבוע הוא מעיין קרסטי (שכבתי) "פועם": המים יוצאים מבטן האדמה בפעימה, ואחר כך המעיין "נח". כעבור זמן מה שוב פורצים ממנו מים וחוזר חלילה. הסיבה היא שמימיו של עין מבוע מגיחים ממחילה צרה וארוכה המקושרת בסיפון אל מערכת חללים תת-קרקעית. המים המצטברים בחללים מגיחים בבת אחת מתוך הסיפון ואחר כך המעיין מתייבש. כשהחללים מתמלאים שוב, הנביעה מתחדשת.

ספיקתם של מעיינות קרסטיים משתנה מקצה לקצה. לאחר גשמים עזים האקוויפר המזין את עין מבוע מתמלא עד אפס מקום. במצב זה המעיין "מוותר" על המנוחה והמים פורצים ממנו בשצף. לעומת זאת בסוף הקיץ המעיין עשוי להיות חרב. 

את ברכת המעיין והמבנים סביבה בנו בשנת 1931 הבריטים כחלק ממתחם משאבות שדחף את המים לירושלים. שאיבת המים במעיין נפסקה ב-1970. בסביבות עין מבוע נותרו שרידי אמות קדומות שהובילו את מי המעיין למצודה ולארמון שבקיפרוס (תל אל עקבה) – אתר שבנה המלך הורדוס וקרא לו על שם אמו.

הכנסייה הביזנטית בעין מבוע

בתקופה הביזנטית התקיימו בנחל פרת מנזרים אחדים, שנבנו בהשראתו של נזיר בשם גיאורגיוס. כאלה הם מנזר פארן, מנזר מאר ג'אריס). 

נחל פרת התאים מאוד לחיי הנזירים. המצוקים והמערות עודדו התבודדות ושפעת המים אפשרה חקלאות. גם לקרבה לירושלים נודעה חשיבות בעיני הנזירים. 

רצפת הפסיפס של הכנסייה התגלתה מחדש בעת העבודות להגדלת המקום לשם קליטה של עוד מבקרים. התברר כי היא נחפרה בשנת 1931 והחופרים כיסו אותה כדי לשמור עליה. הרצפה מעוטרת בדגם של פרחים בצבעים אדום ולבן. בשחזור חלקים מהפסיפס נעשה שימוש באבני פסיפס שהתגלו במבנה אחר של המנזר, ששרידיו נחשפו כמאה מטרים במורד הנחל. בשחזור אפשר להבדיל בין הפסיפס המקורי לחלקים המשוחזרים.

מסלול הטיול

1. נחל פרת

הטיול הוא במסלול הליכה בקניון הנחל. המסלול (מסומן בסימון שבילים אדום) עובר תחילה בתוך הקניון. בערוץ מוטלים סלעים גדולים וצריך לעקוף אותם בזהירות. בדרך יש גם מפלים קטנים. 

בגדה הדרומית של הנחל עוברת אמת המים המודרנית, המובילה מים לעין קלט ולבקעת יריחו. האמה בנויה על אמת מים קדומה מימי בית שני, שנבנתה כדי להזרים מים למבצר קיפרוס. בכמה קטעים האמה חצובה בדרגשי סלע.

כ-800 מ' לפני עין קלט השביל מטפס במדרון הצפוני של הנחל. על סלעי הקירטון שבכתפי הנחל צומחים שיחים מדבריים כגון אוכם מדברי ואשליל ארצישראלי, צמחים המגלים עמידות לתנאי אקלים צחיחים. 

השביל עוקף את עין קלט ויורד בחזרה לנחל. עתה יש לשוב מעט לאחור בתוך הנחל כדי לבקר בעין קלט. בדרך עוברים את אמת המים המודרנית. על קיר סלע במעיין רשומה בצבע שחור כתובת ערבית המספרת על בניית האמה וטחנת הקמח (היום מתגוררת בה משפחה בדווית). הכתובת מעידה שאת בית הטחנה בנה מוחי א-דין מוסטפא הלאל אל-חוסייני בשנת 1294 להג'רה (1877 לסה"נ), וכ-17 שנה אחר כך הוא בנה גם את האמה. האמה הרוותה את החווה של המשפחה בבקעת יריחו, המרוחקת כ-8 ק"מ מכאן. מובן שהיא עוברת דרך הטחנה ומסובבת את אבני הרחיים שפעלו בה בעבר.

2. עין קלט

עין קלט הוא יפהפה. המעיין נובע בתוך נקיק סלע שקירותיו זקופים כקיר. גשרון מתכת מגשר על הערוץ בכניסה לנקיק. עתה לא נותר אלא לצעוד פנימה בין קירות הסלע הזקופים והברכות הרדודות אל מפל המים הקטן שנופל אל אחת מהן. גם בימים החמים ביותר יוכלו המטיילים לחסות כאן בצל המצוקים הזקופים התוחמים את הנחל. 

מי המעיין מצטרפים למערכת אמות מים שקולטת את המעיינות העיליים של הנחל. את האמה המודרנית בנו לפני כמאה שנים בני משפחת חוסייני להשקיית קרקעות חקלאיות שבבעלותם בבקעת יריחו. 

בתום הביקור יוצאים לגשרון המתכת ומטפסים במעלה הגדה הדרומית של הנחל בעקבות סימון השבילים האדום. רחבת החניה מרוחקת כ-300 מ' מהמעיין, ובדרך רואים מימין גשר אבן גדול, בערוץ היורד לנחל. זהו חלק מאמת המים מן התקופה הרומית. כדי להתגבר על אפיקו של ואדי אבו א-דבע העבירו אותה מהנדסי האמה על גשר קשתות יפהפה, ושרידיו מפארים את הנחל עד היום. 

מכאן מטפסים בדרך העפר המשובשת כ-1.7 ק"מ עד לכביש הישן ירושלים—יריחו, ושם מחכה הרכב האוסף.