השביל הנגיש בנחל דוד

רשות הטבע והגנים הכשירה בנחל דוד שביל נגיש, המאפשר לאנשים עם מוגבלות לצפות במפל ובברכה התחתונה של נחל דוד. בשבוע שמירת הטבע ייחנכו פרויקט להשבת המים למדרון מעיין עין גדי, ומבצע לשיקום הצמחייה בנאת המדבר המיוחדת שבחוף ים המלח. 

מוקדי העניין המרכזיים:

סיור על גדת פלג מדברי שזורם כל השנה

היכרות עם עולם החי המיוחד בשמורה

היכרות עם צמחים נדירים שהושבו לשמורה

תצפית נוף

מרפסת תצפית נגישה מעל המפל התחתון

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות משקמת את צמחיית עין גדי ומבערת מינים פולשים. בעקבות אמנת המים בין רשות הטבע והגנים לקיבוץ עין גדי הרשות מחזירה מים לטבע, וכמו כן פועלת להכליל טרסות נטושות בתחום השמורה. הרשות הכשירה שביל נגיש באורך 400 מ'.

איך מגיעים?

לנחל דוד מגיעים מכביש ים המלח (90). פונים לאתר בין סימני ק"מ 244--245, כ-2 ק"מ מצפון לקיבוץ עין גדי.

רקע

שמורת עין גדי היא נאת מדבר קסומה, ומעיינותיה זורמים אל המקום הנמוך ביותר בעולם. בשמורה, המשתרעת על פני 27,000 דונם, נובעים ארבעה מעיינות: עין דוד בנחל דוד, עין ערוגות בנחל ערוגות ומעיין שולמית ועין גדי נובעים במדרונות שבין הנחלים. לאחר עשרות שנות יובש שבים מי עין גדי לזרום בערוצם הטבעי.

השמורה היא מקום מקלט לעולם צומח וחי מיוחד במינו, והאיגוד הבין-לאומי לשמירת הטבע ((I.U.C.N כולל אותה ברשימת הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע שיש להם ערך עולמי.

מסלול הטיול

המסלול הנגיש

מקופת האתר יוצאת טיילת סלולה ועוברת בין עצים ותיקים וצמחים נדירים שהושבו לנאת המדבר. בצד השביל, בצל עצי שיטה סלילנית גדולים, הוצבו ספסלים למנוחה ולצפייה בשפני הסלע. אפשר לראות אותם מטפסים על עצי השיטה ושיחי הסלבדורה ומכרסמים את העלים בשיניהם החדות תוך כדי השגחה על הנעשה מסביב. השפנים הסכינו לבני האדם ורק כשהם חשים סכנה הם נמלטים בזריזות. גם היעלים למדו שבשמורה אין פוגעים בהם, ומניחים למטיילים להתקרב אליהם.

לאחר כ-350 מ' השביל הנגיש פונה ימינה והופך לסיפון עץ מתוח עד מרפסת תצפית, המשקיפה על הברכה התחתונה ועל מפל המים שיורד אליה. זה המקום ליהנות מיופייה של נאת המדבר, הנזכרת אף בשיר השירים: "אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי (שיר השירים א 14).

המסתפקים בשביל הנגיש חוזרים ליציאה באותה דרך. אחרים יכולים להמשיך עוד כחצי ק"מ, לחצות את פלג נחל דוד, להתקדם במנהרת קנים ולהגיע למפל שולמית. מכאן יוצאים מהמים לגדה הדרומית של הנחל וחוזרים לנקודת היציאה במסלול יבש.

החזרת עטרה ליושנה

נוסעים שפקדו את עין גדי לפני קום המדינה דימו את המקום לסוואנה ענקית וירוקה, ובמישור שמתחת למעיינות והנקיקים גדל פרא סבך אדיר של צמחייה. המעיין בעין גדי יצר פלג איתן, והכומר וחוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם תיאר אותו כחוט כסף דקיק השופך את מימיו אל הים במפלים גבוהים. בשנות ה-50 המים הוסטו מהמעיין לשימושו של קיבוץ עין גדי. עתה, בחלוף יותר מ-50 שנה, הושבו המים למעיין ובעקבותיהם רשות הטבע והגנים משחזרת את הצמחייה הייחודית במדרון המעיין ובשטחים שהוסבו לחקלאות.

בצד השביל הנגיש אפשר לראות כמה מינים מושבים. דוגמה לצמח שנכחד בישראל והושב לשמורה היא צלף רותמי – שיח קוצני סבוך, שעשוי לגדול לגובה 4 מ'. אחרי הגשם צומחים על הענפים הצעירים עלים פשוטים וצרים ובראשם חוד קוצני. העלים נושרים זמן קצר לאחר הלבלוב. על הענפים יש קוצים קצרים. הפרחים אדומים ויפים, קטנים יחסית למיני צלף אחרים. הפריחה בעיקר במרס--אפריל, אך פריחה דלילה יכולה להיות במרבית חודשי השנה. צלף רותמי נמצא ונאסףבשנים שלפני קום המדינה בנחל חיון ובאזור ים המלח, אך נכחד בארץ. הצמח נפוץ מצפון-מערב אפריקה עד אזור רג'סטן שבהודו, ואוכלוסייה קטנה צומחת במעיינות קלירוהי בירדן. רשות הטבע והגנים הצליחה להנביט את הצמח מזרעים שהובאו משם, ועתה הצלף הרותמי מפאר מחדש את מדרונות עין גדי.

עוד עצים ושיחים לאורך המסלול הנגיש הם מרואה עבת עלים, גופנן המדבר, גרויה שעירה, סלוודורה פרסית וחלביב רותמי. עצים אחרים הם זקום מצרי, שיזף מצוי, שיטה סוככנית ושיטה סלילנית.

גן לאומי עתיקות עין גדי

אתר נגיש אחר שכדאי לבקר בו הוא גן לאומי עתיקות עין גדי. הבולט בהן הוא בית הכנסת הקדום. לאתר מגיעים מרחבת החניה של נחל דוד בכביש הפנימי המוביל לכניסה לנחל ערוגות. בית הכנסת עומד משמאל לדרך, מתחת לכיסוי דמוי אוהל.

בית הכנסת הקדום פעל בתקופת המשנה והתלמוד (מאות 4-6 לספירה). השתמרה בו רצפת פסיפס צבעונית ומרתקת ובה דגמים גאומטריים, דמויות של עופות ומנורה. במסדרון הכניסה לפני אולם בית הכנסת התגלו ארבע כתובות: רשימת הדורות בעולם מאדם ועד יפת (יפית בפסיפס), רשימת המזלות והחודשים, כתובת המשביעה את הקורא לשמור על סודו של היישוב, וכתובת הקדשה. בפסיפסים ניכר ניסיון להימנע מתיאור דמויות אדם, שלא כברבים מבתי הכנסת בצפון מאותה תקופה.

כתובת ההשבעה כתובה בארמית והיא מעניינת במיוחד. זה תרגומה: "כל מי שגורם מחלוקת בין איש לחברו, או אומר לשון הרע על חברו לגויים, או גונב את חפצי חברו, או שמגלה את סוד הקריה לגויים – זה שעיניו משוטטות בכל הארץ ורואה את הנסתרות, הוא יתן את פניו באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת השמים ויאמרו כל העם אמן ואמן סלה". נראה כי "סוד הקריה" הוא תהליך הפקת בושם האפרסמון, שהיה יקר מפז.