משחרות ליטבתה

מסלול הטיול מן המצוקים שליד שחרות אל יטבתה שבערבה חושף אתרי עבר פרהיסטוריים, נופי מדבר ושרידים מן המצודה הרומית ביטבתה. רשות הטבע והגנים התקינה סולמות מתכת וכבל ביטחון במקומות התלולים.

מוקדי העניין המרכזיים:

צמחייה מדברית

גלי אבנים מתקופות פרהיסטוריות

שרידי בית מרחץ קדום

שרידי מצודה רומית

תצפית נוף

תצפית מרהיבה על הערבה והרי אדום מראש המצוק שליד שחרות

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים 

הרשות הקצתה שטח לחניון לילה, סימנה את השביל והתקינה סולמות מתכת וכבל ביטחון במקומות התלולים.

איך מגיעים לשחרות?

מכביש 12 פונים לכיוון היישוב שחרות. אחרי כ-6.5 ק"מ מגיעים לדרך העולה לכפר הנופש ההולך ונבנה על מקומו של חאן שחרות. הכניסה לשביל היא כ-300 מ' משם, מסומנת בסימון שבילים כחול בדיוק מול שלט הכניסה לשביל ישראל. 

איך מגיעים ליטבתה?

מכביש 90 פונים מערבה ליטבתה. אפשר לחכות למטיילים על כביש הערבה הישן או להמשיך למצודת יטבתה בעקבות סימון השבילים הכחול.

רקע

כבר באלף ה-6 לפסה"נ הייתה בנגב רשת דרכים. בצד הדרך הוקמו אתרי פולחן ואתרי חניה, ובמשך הדורות הם הפכו למבני תצפית, למצדים ולמצודות. השביל החדש יורד משחרות ליטבתה, עובר ליד אתר קדמון ומסתיים במצודה מהתקופה הרומית.

מסלול הטיול

1. אל טור השיניות

השביל עובר בין הגבעה שעליה הולך ונבנה כפר הנופש לבין היישוב שחרות, ולאחר כ-700 מ' מגיע לראש המצוק. הנוף נפלא. למרגלות המצוק פרוסים יישובי הערבה – יטבתה, גרופית וקטורה – ומולם הרי אדום.

הפרש הגובה מתחילת הטיול עד סופו הוא כ-450 מ'. כאן, בקטע התלול, השביל מתגבר על הפרש הגובה בכמה עיקולים חדים. כדאי לעצור לאחר כ-400 מ', בעיקול הסלע הגדול ובו סימון השביל המפנה שמאלה. מכאן יש תצפית יפה על השלוחה הקטנה שלמרגלות נקודה זו. שלא כמו הנוף הכללי המשתפל מזרחה, שלוחה זו מתרוממת. על גב השלוחה בולט טור של גלי אבנים. עוזי אבנר, הארכאולוג שחקר את בקעת עובדה וסביבתה, מכנה את טור גלי האבנים בשם "טור שיניות".

טורי שיניות נמצאו בראשי גבעות במקומות רבים בנגב ובסיני. טורים דומים התגלו גם במדבר סהרה, בעבר הירדן ובחצי האי ערב. טורי השיניות שימשו כנראה מוקדי עלייה לרגל, ועל כך מעידים השבילים שעלו אליהם. ייתכן שהם מציינים אתרי קבורה של אישים או אתרים מקודשים. הם הוקמו בצד דרכים עתיקות כדי שההולכים בדרכים יוכלו לעצור ולקיים את פולחנם.

2. סולמות ונקיקים

לאחר שחולפים על פני טור השיניות, השביל נכנס לתוך נקיק צר ובו עץ שיטה קטן. מכאן צועדים בין קירות חרסית אפורה, מעוטרת ברצועות דקות של גבס לבן. פה ושם נראים גושים גדולים של סלע בהיר, בנויים כעמודים מצולעים. הסלעים נחרצים בציפורן, עדות לכך שהם עשויים גבס. 

השביל יוצא מהנקיק, עוזב את הערוץ ומטפס במדרון נמוך שמאלה. אחר כך הוא יורד ומתלכד עם דרך העפר העולה מיטבתה לשחרות (סימון שבילים ירוק). ממשיכים ימינה בעקבות סימון השבילים הכחול. תחילה צועדים בערוץ רחב, אך עד מהרה מגיעים למפל סלע. לפניו מציץ מהסלע צלף מצרי ירוק ורענן. עתה יורדים בערוץ בעזרת סדרה קטנה של סולמות מתכת וכבל ביטחון הקבועים בנחל. 

השביל מוותר על המפל הבא. הוא מאגף אותו באיגוף ימני רחב ונכנס לעוד נקיק צר, שקירותיו בנויים סלע גיר סדוק מאוד ובקצהו עוד מפל. אבל ההרפתקאות עדיין לא תמו. נכנסים לעוד נקיק יפה, ובו הפתעה: שיח ענק של צלף מצרי משתלשל מגובה 7 מ' וקצהו מגיע כמעט עד קרקעית הנחל. ביציאה מהנקיק צומחים כמה עצי שיטה, והם פזורים לאורך הדרך עד חניון הלילה של מעלה שחרות (מפגש עם שביל ירוק).

3. תצפית על יטבתה

השביל חוצה את הערוץ הרחב של אחד מיובלי נחל שחרות ומטפס על הרכס הנמוך המפריד בין הר הנגב לערבה. אורך הקטע לראש הרכס הוא כמעט 2 ק"מ. כאן, כ-120 מ' מעל יטבתה והערבה, יש תצפית על סוואנת עצי השיטה המרהיבה. בין העצים נראית היטב המצודה של יטבתה ואחרי כביש 90 משתרעים מרחבי שמורת טבע חי בר יטבתה, שבה מאוששת רשות הטבע והגנים בעלי חיים בסכנת הכחדה.

4. מצד יטבתה

השביל יורד אל עמוד מתח גבוה. הגבעה משמאל מתנשאת מעל מישור הערבה ובולטים בה שני גלי אבן גדולים. יטבתה היה נווה מדבר גדול ובני אדם ישבו כאן ישיבת קבע מאז התקופה הכלקוליתית (אלף 4 לפסה"נ). האדם השאיר אחריו שרידי התיישבות רבים, והשביל עובר בין שני שרידי המבנים הבולטים ביותר: מימין המצודה הרומית, ומשמאל שרידי בית המרחץ של המצודה. סמוך למצודה ניצב מבנה אבן קטן. הוא נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20, והיה תחנת משטרה זמנית בתקופת המנדט הבריטי. 

המצודה הרומית הייתה מתחם מבוצר מרובע (כ-40X40 מ') ולו ארבעה מגדלי פינה. החומה נבנתה מאבן עד גובה 1.5 מ' ומעליה נבנו נדבכי לבנים. על פי ממצא המטבעות נראה שהמצודה מילאה את ייעודה מהרבע האחרון של המאה ה-3 לספירה עד מחצית המאה ה-4 לספירה. כתובת ממלכתית על משקוף השער מספרת שהמצודה נבנתה בימיו של הקיסר דיוקלטיאנוס, ומכאן שהייתה ככל הנראה אחד ממבצרי הלימס (גבול) של הממלכה באותם ימים. בית המרחץ שירת בוודאי את יושבי המצודה.

5. סיום הטיול

מי שארגן מראש רכב אוסף במצודה, מסיים כאן את הטיול. השאר ממשיכים בעקבות סימון השבילים הכחול אל המחנה הצבאי שמדרום לקיבוץ יטבתה. מהמחנה נסללה לאחרונה טיילת להולכי רגל. הולכים על הטיילת כ-700 מ' ומגיעים למעבר תת-קרקעי. כאן חוצים בבטחה את כביש הערבה ומסיימים את הטיול בפונדק יטבתה. בצדי הכביש יש תחנות אוטובוס לאילת ולצפון הארץ.