שביל נגיש בין הפלגים הקסומים

המעיין הגדול בישראל יוצר פלגים והם מתלכדים בנהר שוצף. תל דן אוצר בחובו אוצרות עבר מרתקים ובהם "שער אברהם", שער קשת מן הקדומים בעולם. רשות הטבע והגנים הכשירה שביל נגיש, והוא מוביל את המטיילים בין פלגי המים אל השער הכנעני המפורסם.

מוקדי העניין המרכזיים:

פלגי נחל דן והנהר השופע 

עץ פו הדוב 

ברכות שכשוך לילדים

תל דן – השער הכנעני, השער הישראלי, אתר הפולחן, טחנת הקמח

תצפיות נוף

מצפור האלה: תצפית מדרום התל על הרי נפתלי, מורדות הגולן ועמק החולה 

תצפית הנחל: תצפית נגישה על הנחל ממרפסת עץ

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הכשירה שביל נגיש בשמורה ובתל. כמו כן היא שחזרה את השער הכנעני (שער אברהם) ובנתה סככה להגנתו, היא משמרת את החפירות בתל, ומבטיחה את זרימת מי המעיינות בנחל. 

איך מגיעים?

מקרית שמונה נוסעים מזרחה לכיוון קיבוץ דן (כביש 99). מיד אחרי הקיבוץ פונים שמאלה בכביש הגישה לשמורה.

רקע

שמורת תל דן היא ארץ פלאות. פלגי מים מכל עבר מצטרפים לנהר גועש. צמרות העצים מסתירות כליל את השמים ויוצרות אפלולית עד. השמורה זעירה, שטחה 481 דונם בלבד, ואף על פי כן תנאי הסביבה והגאוגרפיה מקיימים בה מגוון מרתק של צמחים: מילה סורית – עץ ענף שמצל על פלגי המים, ואשמר (שמיר) קוצני – מין שיח קוצני נדיר בישראל, מוצאם אירו-סיבירי; אלה אטלנטית מייצגת את הצומח הערבתי; ער אציל ואשחר רחב-עלים הם מיני עצים ים-תיכוניים; ושיזף מצוי הוא נציג הצמחייה שמוצאה במזרח אפריקה. 

גם מגוון בעלי החיים רחב: קוצן מצוי הוא מין מכרסם מדברי, יערון גדול הוא מכרסם ים-תיכוני פעיל בלילה, ומריון מצוי מוצאו בערבות מרכז אסיה. בתל דן מתקיימת גם אוכלוסייה גדולה של סלמנדרה כתומה, הנמנית עם קבוצת הדו-חיים, ובמי השמורה חיה לוטרה מצויה – טורף ממשפחת הסמוריים, נדיר בישראל.

שמירת טבע בשמורה

לפני קום המדינה לא הייתה מודעות לצורך לשמור על הטבע, ובשנות ה-40 החלה שאיבה של מים ממקורות הדן לצריכה ביתית ולחקלאות של מתיישבי עמק החולה. לימים התפתחו היישובים וגברה הדרישה למים, ובשנת 1966 רצו מתכנני משק המים בישראל ללכוד את שארית המים הנובעים במקורות. תכנית זו הייתה מחסלת את השמורה, והיא עוררה מאבק ארוך של חובבי הטבע בישראל לביטולה. בעקבות המאבק היא שונתה, והיום המים נלכדים רק במורד הערוץ, במרחק שני קילומטרים ממקורותיהם.

מסלול הטיול

1. השביל הנגיש בשמורה

רשות הטבע והגנים האריכה את השביל הנגיש ועתה גם מטיילים המרותקים לכיסאות גלגלים ומשפחות עם פעוטות יכולים ליהנות מהאתרים החשובים בשמורה. שביל נגיש מתחיל ברחבת החניה של האתר. כמה עצי איקליפטוס שצמחו בצד השביל נכרתו. האיקליפטוס אינו מקומי והוא מתפתח על חשבון מינים טבעיים, והכריתה נועדה לאושש את הצמחייה הטבעית בשמורה.

השביל עובר בין הפלגים ומגיע למרפסת תצפית חדשה, המשקיפה על נהר הדן הגועש. מעיינות הדן הם השופעים בישראל, ומספקים כ-250 מיליון מ"ק בשנה (9 מ"ק בשנייה). מקור המים הוא מי השלגים והגשמים המחלחלים בהר חרמון, ואיכותם גבוהה במיוחד – רק 10 מ"ג כלור לליטר. 

מכאן השביל ממשיך בצל עצי "הג'ונגל" ומגיע לברכת השכשוך. כאן גם אנשים עם מוגבלות בתנועה יכולים להיכנס למים וליהנות.

2. תל דן

התחנה הבאה היא החומה המרשימה שלמרגלות התל. רובה בנויה אבני גוויל מבזלת, ובראש החומה הוצבו אבני גזית מטרוורטין, סלע שנוצר בעקבות שקיעת הגיר המומס במי מעיינות דן. החומה והשער שהתגלה בו הם מהתקופה הישראלית. הרצפה המקורית של הרחבה שמחוץ לשער מרשימה מאוד. ברחבה התגלו שרידי פולחן. 

על פי המסופר בתנ"ך בני שבט דן חיו במרכז הארץ, אך משלא עמדו בלחץ הפלשתים הם עלו צפונה וכבשו את דן (ליש). לפי המקרא בנה כאן ירבעם בית במות והציב בו עגל זהב. שרידי במת פולחן מרשימה התגלו במרכז התל. 

ממצא מרתק מהתקופה הישראלית הוא שבר לוח בזלת הנושא כתובת חקוקה מימי מלך דמשק הארמי בן-הדד. בכתובת מוזכר "בית דוד", והחוקרים גורסים שבן הדד מתפאר בה בניצחונו על בית דוד. זו עדות כתובה ראשונה על בית דוד, והיא מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-9 לפסה"נ.

3. הסוללה והשער הכנעני ("שער אברהם")

מהשער הישראלי השביל הנגיש נמשך צפונה ומגיע אל הסוללה האדירה שהקיפה את היישוב בתקופת הברונזה התיכונה II (1750--1550 לפסה"נ). הסוללה התנשאה לגובה יותר מ-10 מ'. היא נבנתה משכבות עפר, אבן, חצץ וחומרים אחרים, ורוחב בסיסה מגיע ל-60 מ' ויותר! אך התגלית המסעירה ביותר בחלק זה של התל היא שער שלם לגמרי בעל משקוף בצורת קשת. השער מוגן היום בסככה מעוגלת וחצי שקופה, ולא בכדי. השער – "שער אברהם" – בנוי מלבני בוץ ועשוי משלוש קשתות. לגילוי זה נודעת חשיבות עצומה, שכן לפנינו עדות כמעט יחידה שבתקופה כה קדומה האדם ידע לבנות קשתות. עד גילויו של השער בתל דן (1979) סברו החוקרים שבתקופה הכנענית עדיין לא היו קשתות. 

חשיפת לבני הבוץ העתיקות לאוויר חשפה אותן גם לפגעי הטבע: לבני חזה ושרקרקים חפרו בהן חורי קינון, צרעות ניצלו את חומר הלבנים לבניית קניהן, וצמחים נאחזו בלבנים והחלו לערער את יציבותן. 

במאמץ להגן על השער הקדום הקימו אנשי רשות הטבע והגנים סככה מעל השער, ובמבצע מיוחד פורקה חזית החומה הסמוכה לו. הסדקים במבנה השער תוקנו והחזית הושבה למקומה. השער חוזק בשיטות מתקדמות לשימור ממצאים ארכאולוגיים ובהקפדה על שיטות הבנייה העתיקות. 

ליד השער הוכשרה רחבת התכנסות נגישה והותקנו בה ספסלים לרווחת המבקרים. עתה אפשר ליהנות בנוחות מאחד מפלאי הארכאולוגיה בישראל. 

אונסק"ו הכירה בחשיבותו של שער אברהם כמונומנט אדריכלי לשימור, והוא אתר מורשת עולמית.

4. בית אוסישקין בקיבוץ דן

סיור בשמורת תל דן איננו שלם ללא ביקור בבית אוסישקין – מוזאון אזורי לטבע ולארכאולוגיה בקיבוץ דן. בבית אוסישקין מוצגת תערוכה של בעלי חיים וצמחים מעולם החי והצומח שבבקעת החולה ובחרמון. בתערוכת קבע אחרת מוצגים בעזרת אמצעי המחשה ממצאים ארכאולוגיים מתל דן. אפשר לקנות כרטיס ביקור משולב לשמורה ולבית אוסישקין.

צילום - טל ליוגנקי ארכיון רט"ג