שביל הידיד

המבצר בגן לאומי כוכב הירדן הוא המושלם במבצרי הצלבנים בישראל, ובזכות מערכות ההגנה המתוחכמות שנבנו בו הוא היה מבצר חשוב. לידו הכשירה רשות הטבע והגנים שביל הליכה בין בוסתנים ונוף מרהיב עין לאנדרטה לזכרו של צ'רלס אורד וינגייט, הידוע בכינויו "הידיד".

מוקדי העניין המרכזיים:

מבצר צלבני מרשים, כמעט שלם לגמרי 

גן מקלט לצמחים נדירים

גן פסלים המציג יצירות של האמן יגאל תומרקין 

שביל בנוף 

אנדרטה לזכר צ'רלס אורד וינגייט

תצפית נוף

תצפית נוף מרהיבה מהמבצר על בקעת הירדן, הגלעד והגולן

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הכשירה באתר רחבת חניה, בנתה שירותים וברזיות למי שתייה, הציבה שלטים וסימנה שביל המשקיף על הנוף. הרשות אחראית לחפירות במבצר הצלני ולשימורן, הקימה גן פסלים מיצירותיו של האמן יגאל תומרקין ויצרה גן מקלט לצמחים נדירים.

איך מגיעים?

כ-15 ק"מ מצפון לבית שאן בכביש בית שאן-טבריה (כביש 90) פונים מערבה לכביש 717 העולה לגן הלאומי.

רקע

מבצר כוכב הירדן הוא השלם והשמור במבצרי הצלבנים בארץ ישראל. המבצר נבנה בראש רמת כוכב, המתנשאת כ-500 מ' מעל בקעת הירדן. בשנת 1168 רכשו את המקום אבירי המסדר ההוספיטלרי, ובזכות הנוף המפעים הנשקף ממנו הם כינו אותו בשם בלוואר (יפה נוף). במבצר יש מערך ביצורים פנימי וחיצוני והוא מוקף בחפיר עמוק. הוא החזיק מעמד בכל מתקפות המוסלמים וצלאח א-דין מעולם לא הצליח לכובשו. רק ב-1189, כששאר חלקי הארץ נפלו לידיו, הסכימו מגיניו להיכנע והתפנו לצור. המנצחים החריבו את המבצר, אך חלקיו נותרו בשטח ובשל כך היה אפשר לשחזור אותו בשלמותו.

מסלול הטיול

1. מקלט לצמחים נדירים

השביל מתחיל ליד שלט המתאר את המסלול ובקרבתו כמה עצי שיזף גדולים ועץ חרוב. שתי שורות של אבנים מציינות את תחילת השביל ומסמנות אותו לכל אורכו. כאן נמצא גם חלקת מקלט לצמחים נדירים הצומחים על בזלת ובהם אלקנת הגליל ושלהבית הגלגל.

2. נופי גליל

מאחורי השער שממנו השביל יוצא לשטח הפתוח נפרסת תצפית מרהיבה מערבה על נופי הגליל התחתון ועמק יזרעאל, שמהם מתרוממים הר תבור, גבעת המורה והרי נצרת. קרוב לכאן חוצה הערוץ העמוק של נחל תבור את רמת הבזלת בדרכו אל הירדן. 

כמה דקות הליכה בין עצי שקד וזית, שריד לבוסתנים של הכפר כאוכב, מביאים את המטייל לנוף אחר לגמרי. העיקול הצפוני של השביל חושף את הכנרת במלוא הדרה, את עמק הירדן, הגלעד והגולן עד החרמון. באמת מרהיב עין. 

עוד כמה דקות הליכה והשביל עובר למרגלותיו המזרחיים של המבצר הצלבני, המתנשא ממש ממעל. פה ושם נראות אבנים מסותתות שנפלו והתגלגלו במדרון. בין הסלעים חיה משפחה גדולה של שפני סלע.

3. גן פסלים

מדרום למבצר משתרע גן פסלים מרתק ובו כ-40 מיצירותיו של הפסל הנודע יגאל תומרקין.

4. שביל הידיד

למרגלות הפינה הדרומית-מזרחית של המבצר מציין שלט את מקומו של השביל היורד לאנדרטה לזכרו של וינגייט, מהלך 400 מטרים. האנדרטה הצנועה עשויה עמוד הבנוי מאבני בזלת ומתנוססת מעל עין הידיד. המעיין, המנציח את כינויו של וינגייט, נובע מתוך מכתש שלמרגלות האנדרטה. המכתש מתחיל בקצה של נקבה חצובה באורך עשרות מטרים, המסתיימת בברכת אגירה. את הנקבה ואת ברכת האגירה בנו אבירי המבצר בתקופה הצלבנית. המעיין, שמן הסתם שפע הרבה יותר מאשר בימינו, העניק מקור מים קבוע נוסף על בורות המים לאגירת מי גשם במבצר. 

ממערב למעיין נראים שרידי יישוב קדום – מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. יש המזהים את החורבה עם רמת, יישוב שנזכר במקרא בנחלת שבט יששכר (יהושע יט 21). נראה כי בתקופת המשנה היה כאן היישוב כוכבא וכנראה מכאן נגזר שמו של היישוב הערבי הסמוך – כאוכב אל הווא. 

אין מקום ראוי מזה להנצחת אורד צ'רלס וינגייט, הקצין הבריטי המומחה לענייני ערבים שהגיע לארץ ישראל בספטמבר 1936. וינגייט בא לארץ ישראל אוהד הערבים ועזב את הארץ ב-26 במאי 1939 ציוני נלהב. 

בתום הביקור באנדרטה יש לחזור לשביל. השביל ממשיך דרומה ושב למבצר דרך החפיר שבפינתו הדרומית-מזרחית.

צ'רלס אורד וינגייט

צ'רלס אורד וינגייט נודע כמפקדן של "פלוגות הלילה", שתפקידן העיקרי היה להגן על חלק קו צינור הנפט עירק-חיפה שעבר בעמק יזרעאל. הוא פיתח תורת לחימה המושתתת על ניידות ופשיטות ליליות, והנהיג בפעם הראשונה מערך אימונים מסודר שכלל מטווחי ירי, קריאת מפות טופוגרפיות, שליטה במגוון כלי נשק ותנועה בלילה. הוא לא הקפיד על משמעת מסדרים ותרגילי סדר, אך היה קפדן מאין כמוהו בכל הנוגע למשמעת מבצעית, ולא היסס להכות לוחם שהתרשל. הוא שהה בארץ כשנתיים וחצי בלבד, אך החותם שהשאיר היה אדיר, וחשוב מכך: הוא חינך ואימן דור של לוחמים. רבים מהם היו למפקדים בכירים בצה"ל בעשרים שנותיו הראשונות.

לימים סיפר כיצד נהפך לתומך נלהב בציונות: "כאשר למדתי בבית-הספר, התבוננו בי מגבוה והביאו אותי לידי כך שהרגשתי כי לא-יוצלח אני ובלתי-רצוי בעולם. כאשר הגעתי לארץ-ישראל, מצאתי שם אומה שלמה אשר התייחסו אליה באופן דומה במשך עשרות דורות, ובכל זאת, בסופו של דבר לא הובסו בניה; הם מהווים כוח גדול בעולם והרי הם בונים את ארצם מחדש. חשתי כי אני שייך לעם כזה." 

הבריטים העריכו את מקצועיותו של וינגייט, אך לא נתנו בו אמון משום שחשדו שהאינטרסים היהודיים קודמים בעיניו לאינטרסים של ארצו, והוא הורחק מארץ ישראל. במלחמת העולם השנייה הוא פיתח "פלוגות לילה" באתיופיה ובבורמה. ב-1944 הוא נהרג בבורמה בתאונת מטוס. כך סיים את חייו הקצין הבריטי שזכה ביישוב היהודי לכינוי "הידיד".