ביקור באתר ארכאולוגי ומסלול מעגלי בנחל ממשית
העיר ממשית היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בגן לאומי ממשית נראים שרידי העיר הנבטית ובנחל ממשית נותרו הסכרים הנבטיים המרשימים שאצרו את מי השיטפונות. רשות הטבע והגנים מפעילה באתר חניון לילה מוסדר, ה"חאן הנבטי".
מוקדי העניין המרכזיים
חדר פרסקאות
פסיפסים
אורוות סוסים
סכרים
תצפיות נוף
מהמגדל המערבי וממרפסת משטרת הרוכבים יש תצפית יפה על שרידי ממשית ועל נחל ממשית
פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר
הרשות הכשירה חניון לילה מוסדר, הציבה באתר שלטים ואמצעי המחשה, סימנה שביל לסכרים ולנחל ממשית, והחייתה את אווירת הקדומים ב"שוק נבטי" ברחובות העיר בחול המועד סוכות ופסח. כמו כן הרשות שחזרה מבנים קדומים ומשמרת פסיפסים ופרסקאות.
איך מגיעים?
נוסעים מדימונה מזרחה בכביש 25 ולאחר כ-7 ק"מ פונים ימינה לגן הלאומי לפי שלט ההכוונה.
רקע
ממשית (בערבית כורנוב) היא העיר הנבטית המוזכרת במקורות קדומים בשם ממפסיס. העיר משתרעת על פני 40 דונם והיא הקטנה בערי הנגב הנבטיות, אך המשוחזרת ביותר. בתי העיר מפוארים מאוד ומציגים אדריכלות ייחודית שאין כדוגמתה בשום אתר נבטי אחר. העיר חדלה להתקיים במאה ה-6 לסה"נ.
מלאכת השחזור עוזרת למטייל להתרשם מן העיר. רחובות שלמים נותרו על כנם ובהם קבוצות גדולות של מבנים נבטיים בעלי אולמות, חצרות ומרפסות. האבנים מסותתות היטב והקשתות התומכות את התקרה עשויות לעילא ולעילא.
מסלול הטיול
1. ממשית הנבטית
הסיור מתחיל בכניסה לעיר דרך השער והחומה. השער השתמר היטב וגם תקרת האבן שלו, הנשענת על שתי קשתות. חומת ממשית נבנתה בשני שלבים: תחילה בנו מעין גדר בעובי קיר מגורים, ומאוחר יותר עיבו אותה.
מכאן הולכים לבית האמידים (הארמון) – מבנה רב-קומתי והמפואר ביותר שהתגלה בממשית. הבית בנוי סביב חצר מרכזית ויש בו אולם גדול לקבלת אורחים. ייתכן ששימש את מושל העיר. רצפת החצר מרוצפת לוחות אבן ומשמשת תקרה לבור המים החצוב תחתיה. ליד הבית ניצב מגדל שנדבכיו התחתונים בנויים מאבנים גדולות מאוד. בראש המגדל יש תצפית על הסכרים בנחל ממשית.
המבנה הבא, המכונה בניין XI ("בית האורווה"), הוא בית מידות הבנוי באיכות גבוהה. האורווה יוצאת מן הכלל בפארה. כנסיית נילוס הקדוש (הכנסייה המערבית) צמודה לבית האורווה ונבנתה בחלקה על שטחו (בסוף המאה-4 או בתחילת המאה ה-5 לספירה). רצפת הכנסייה היא פסיפס עשיר בדגמים גאומטריים ובדגמים פרחוניים מסוגננים, ויש בו חמש כתובות הקדשה ביוונית. באחת כתוב: "אלוהים, הושע את עבדך נילוס, אוהב ישו, אשר ייסד את הבניין הזה, ושמור את בני ביתו".
לבניית הכנסייה הסמוכה, כנסיית הקדושים והמעונים (הכנסייה המזרחית), נזקקו תושבי ממשית לשטח גדול ולשם כך הרסו חלק מחומת העיר. הכנסייה בנויה כבזיליקה ואולם התווך שלה מרוצף בפסיפס בדגמים גאומטריים פשוטים. שקע ברצפת החדר שמצפון לאפסיס שימש להצבת תיבת שרידים של קדוש. ליד הכנסייה שרד גם אגן טבילה בצורת צלב.
במקום הגבוה ביותר בממשית עומדת תחנת משטרה מנדטורית. בשנות ה-30 הבריטים פירקו את מצודת העיר ומאבניה בנו את משטרת רוכבי הגמלים. מהרחבה שממזרח למבנה המשטרה יש תצפית יפה על נחל ממשית.
התחנה הבאה בסיור היא השוק. זהו מבנה תלת-טורי של חדרים לאורך שני רחובות, מצפון לדרום. טור רביעי, קצר, סוגר על המבנה מצפון. בחול המועד סוכות ופסח רשות הטבע והגנים מפעילה במבנה "שוק נבטי". לידו עומד בית נבטו – מבנה המשתרע על כ-2,000 מ"ר (כולל החצרות). זהו הבית הפרטי הגדול בממשית. בחדר הפרסקאות שבו סצנה מיתולוגית מתארת את סיפור האהבה של ארוס לפסיכה. במקום מוצנע באגף המגורים, תחת משטח המדרגות, התגלה כד ובו 10,500 מטבעות כסף מהתקופה הרומית. הבית היה פעיל עד המאה ה-4 לספירה.
בית המרחץ בממשית בנוי על פי כל כללי האדריכלות הרומית. במבנה אולם קבלה מרווח וספסלים לאורך קירותיו. משם ירדו במדרגות לחדר ובו שתי ברכות מים קרים (פריג'ידריום), אחת בצורת חצי מעגל ואחת מתומנת. מחדר זה עברו לחדר הפושר (טפידריום) וממנו לחדר החם (קלדריום). בית המרחץ קיבל את מימיו ממאגר המים הציבורי הסמוך לו.
2. אל הסכרים בנחל ממשית
הנבטים תושבי ממשית בנו בנחל ובסביבותיו מערכות לאיגום מי שיטפונות וטרסות חקלאיות. הסכרים הוקמו במאה ה-2 לספירה והיו יכולים לאגור כ-15 אלף מ"ק מים. היום הם מלאים סחף וחול.
לפני שער הגן הלאומי יורד שביל מסומן באדום מערבה (ימינה לבאים מכביש 25). לאחר צעידה של חצי קילומטר בערך במישור השביל יורד לערוץ הנחל. בנחל פונים ימינה (מערבה) אל אחד הסכרים הנבטיים. הסחף הרב מסתיר את מלוא גובהו של הסכר.
מהסכר שבים במורד הנחל מזרחה ויורדים בזהירות על פני סלע בגדה השמאלית. כאן נמצא הסכר המנדטורי ששימש את משטרת הרוכבים הבריטיים. הסכר נבנה על יסודות הסכר הנבטי.
אפשר להסתפק בסיור קצר זה ולשוב לנקודת המוצא, ואפשר להמשיך בערוץ הנחל ההולך ומעמיק עד לבאר שנחפרה בתקופת המנדט הבריטי. סמוך לבאר יש צומת שבילים. עולים שמאלה בשביל מסומן בירוק, המוביל לגדר הגן הלאומי (השביל האדום ממשיך עד כביש 206).
ניתן לרדת לסכרים גם מתוך הגן הלאומי. קרוב לכנסיית נילוס יוצא שביל לסכר המנדטורי. השביל מסומן בדפדפת האתר.
לינה בחאן הנבטי
בחאן אוהל גדול ללינה ולאירוח (עד 150 איש), 15 אוהלים קבועים (עד 8 איש), משטחים ללינה תחת כיפת השמים ו-4 ביתני אירוח מאובזרים (5 מיטות בחדר). האוהלים מחוממים. בחאן יש מטבח שדה ובו מקררים ופינות בישול. עוד בחאן: שירותים ומקלחות חמות, סככות, תאורה, פינות מצלה ותאים לטעינת טלפונים ניידים. החאן פתוח כל השנה בתשלום ובתיאום מראש. להזמנות: טל' 08-6280404, שלוחה 1, דוא"ל savit@npa.org.il