משפחות, מיטיבי לכת
צבע המסלול: אדום ובסופו כחול.
ממגרש החניה נעלה בעקבות הסימון האדום במדרגות ולעינינו תתגלה במצוק הסלע שממול קשת האבן הגדולה. במשטח הסלע אותו אנו חוצים נבחין בפירי כרייה מתקופת הפעילות המצרית בתמנע (לפני כ- 3300 שנה). בדופן הפירים ניתן להבחין בסימנים אלכסוניים שמעידים על שימוש באזמלים לחציבת הפירים. הגומחות נחצבו כדי לסייע בטיפוס ובתנועה בתוך הפיר. נמשיך בעקבות הסימון ונטפס אל הקשת בעזרת הידיות והמדרכים שנקבעו בסלע. מן הקשת יש תצפית אל מזרח וצפון בקעת תמנע ואל הר תמנע. מצידה השני של הקשת נרד בסולם אל נקיק חולי צר ובהמשכו נטפס בעקבות הסימון האדום בצמוד למדרון הסלע. נפגוש בסימון שקוף (שני פסים לבנים ללא צבע ביניהם) שלאחר מטרים ספורים יוביל אותנו אל מעוק צר בתוך מצוק אבן החול. נחזור אל הסימון האדום ונמשיך איתו עד ל'מערת הכורה המצרי'.
בתוך המערה פיר כרייה מתקופת הפעילות המצרית בתמנע או מעט מאוחר יותר מתקופת הפעילות האדומית - ימי מלכות שלמה. לפנינו שתי אפשרויות: להמשיך עם הסימון האדום מערבה במקביל לערוץ הנחל או לפנות עם הסימון השחור שיחבור שוב למסלול המסומן אדום בהמשכו.
הסימון השחור תחיל בטיפוס דרך המערה בדופן הימנית שלה אל מרפסת התצפית שמעליה. בהמשכו נטפס מעל מרפסת התצפית בסולם אלכסוני לתצפית נוספת גבוהה יותר בראש מצוק אבן החול. במקטע זה של המסלול נראית תצפית מקיפה על בקעת תמנע: צוקי תמנע מקיפים את הבקעה מצפון, ממערב ומדרום ויחד עם הר תמנע במרכז החלק המזרחי של הבקעה, יוצרים מבנה של פרסה פתוחה מזרחה לכיוון הערבה. מתחתינו ודרומה לרגלי המצוק נראים היטב משטחי ה'צלחות'. מעלינו בכיוון מערב נראות האנטנות שבראש הר ברך. נמשיך בשביל דרך שער סלע טבעי ונתחיל לרדת בתוך ערוץ קטן עד למפגש המחודש עם הסימון האדום.
נמשיך עם הסימון האדום ונרד בערוץ דרך מדרגות סלע ונגיע לחלקו הרחב יותר בו נפתחות מחילות כרייה קדומות. בדופן המכרות סימנים משני סוגים המעידים על שימוש בכלי חציבה שונים בתקופות שונות. הסימנים הקהים יותר, מעיין נקודות, הם תוצאה של עבודה בכלי עשוי אבן ושייכים לתקופה הקדומה יותר. ככל הנראה בתקופה הכלקוליתית לפני למעלה מ- 5000 שנים. הסימנים האלכסוניים החדים יותר מעידים על שימוש בכלי מתכת/ ברונזה השייכים לתקופת הברונזה המאוחרת לפני כ- 3300 שנים. מייד לאחר פתחי המכרות נפגוש סימון מסלול כחול ושלט המכוון אותנו למגרש החניה. נעלה מן הערוץ ונבחין על פני השטח בפתחי מכרות מהתקופה הכלקוליתית מוקפים גדר.
עפ"י הידוע לנו כיום, מכרות נחושת אלו הם מן העתיקים ביותר בעולם. פתח בגדר מאפשר לנו לרדת לתוכו ולזחול בו עד ליציאה דרך פתח נוסף. המשך ההליכה בעקבות הסימון הכחול תחזיר אותנו אל מגרש החניה.
נכתב על ידי: אסף הולצר
תמונה: דפנה טל, משרד התיירות ישראל