תל בית שמש

מסלול הליכה על השבילים בתל בית שמש.

תל בית שמש:
היא בית שמש הקדומה, למרגלות התל עובר נחל שורק שמהווה גבול טבעי בין נחלות השבטים שישבו סביב התל: יהודה, בנימין ודן.
מנקודת התצפית שעל התל ניתן לדמיין את השיירה עם ארון הברית מגיעה ממערב דרך נחל שורק, בזמן שאנשי בית שמש קוצרים חיטים בעמק.
בתקופת שלמה המלך, בית שמש הייתה לעיר מרכזית באחת ממחוזותיו, ובתקופת מלכות יהודה הייתה בית שמש לאחת הערים המרכזיות של הממלכה, בה נפל בשבי אמציה מלך יהודה בידי יהואש מלך ישראל.
מלחמות אלה ואחרות התישו את כוחה של ממלכת יהודה והפלישתים ניצלו את סדקי החולשה של הממלכה, הם פשטו על ערי השפלה כבשו את בית שמש והתיישבו בה.

בית שמש הגיעה לשיא חשיבותה בתקופת בית ראשון ואחר כך הלכה וירדה.
במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות כבר מלפני כ-100 שנה, תחילה התמקדו החפירות בביצורי העיר ובחומה שהקיפה אותה, ובנייתה מתוארכת לתקופה הכנענית, חלקים ממנה נבנו מחדש בראשית תקופת ממלכת יהודה וניתן לראות זאת במבנה השער הצפוני של העיר.
מתחת לשער נחשפה תעלת מים שנחשבה בעבר כתעלת ניקוז אך כיום התברר שהיא חלק ממפעל מים שהוקם בעיר.

מפעל המים:
מפעל המים הגדול שנבנה בעיר היה מקור אספקת מים לתושביה, מבנה הכניסה למאגר הוא בצורת פיר מרובע ועמוק ואליו מובילות גרם מדרגות שחלקן בנויות מאבן וחלקן חצובות בסלע.
מאגר המים נחצב בצורת צלב, מצדיו ארבעה אולמות שאורכם מגיע ל-9 מטרים וגובהם כ-6 מטרים, נפחו הכולל של כל אולם הגיע לכ-800 מטרים מעוקבים מים, המאגר קלט מי גשמים שנוקזו מן הרחובות וממרזבי הבתים שמעליו ומסביבו באמצעות מערכת תעלות.

השער הדרומי:
במפנה הדרומי של התל נחשף בית שער והוא מתוארך לתקופה הכנענית ולהתיישבות ישראלית במקום.
בשלב מסוים השער הזה נאטם ויצא מכלל שימוש, ובתקופת המלוכה השתמשו רק בשער הצפוני.