מסלול נגיש בעיר המבצר - גן לאומי אפולוניה

גן לאומי אפולוניה שוכן על רכס כורכר המתנשא מעל חוף הים. באתר יש שרידים של מבצר צלבני ובראשו תצפית מרהיבה על צוקי החוף התלולים במרחב שבין הרצליה לנתניה. רשות הטבע והגנים הכשירה לאחרונה באתר מסלול נגיש לעגלות לרוב אתרי הגן.

מוקדי העניין המרכזיים:

שרידי עיר נמל כנענית

מבצר צלבני

תצפיות נוף:

תצפית מראש המבצר על מצוק הכורכר 

מרפסות תצפית לאורך שביל הביקור

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים ולשמירה על האתר

הרשות הסדירה רחבת חניה, בנתה שירותים, הציבה שלטי המחשה, הסדירה שביל נגיש באורך כ-1.5 ק"מ בין אתרי הגן הלאומי, בנתה תצפיות וייצבה את המבנים העתיקים.

איך מגיעים?

בצומת כפר שמריהו פונים מערבה ונוסעים ברחוב קרן היסוד עד רחוב וינגייט (מעגל התנועה השני). ברחוב וינגייט פונים צפונה (ימינה) ונוסעים ישר עד שער הגן הלאומי.

רקע

הפניקים התיישבו כאן בשלהי המאה ה-6 לפסה"נ (התקופה הפרסית) וקראו למקום ארשוף, על שם האל רשף – אל המלחמה והסערות. יורדי ים מצטיינים אלו ניצלו את המפרץ הטבעי לבניית מעגן אניות – חוליה בשרשרת נמלים ששימשו אותם לסחר עם העולם היווני. הפיניקים עסקו גם בהפקת צבע מחלזונות ארגמן, שנמצאו בשפע על החוף. 

במאה ה-2 לפסה"נ הפכה ארשוף לנמל הלניסטי. יושבי המקום זיהו את רשף עם האל היווני אפולו, וארשוף הפכה לאפולוניה. בתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירה) היא נקראה סוזוסה ובתקופה זו הגיעה לשיא פריחתה. העיר השתרעה על 280 דונם ופעלו בה גתות, בתי בד לעיבוד תוצרת חקלאית וכן תעשיית זכוכית מפותחת. 

בעקבות הכיבוש הערבי (לקראת שנת 640) הצטמצמה סוזוסה אך נותרה על כנה, ונראה שנמשכה בה שגרת החיים. הערבים השיבו לעיר את שמה הפיניקי וכינו אותה ארסוף, וביצרו אותה בחומה חזקה בהיקף 90 דונם. 

בשנת 1099, לאחר שכבשו את ירושלים, צרו הצלבנים על ארסוף. המתקפה נכשלה. רק שנתיים מאוחר יותר נכנעה העיר למלך הצלבני בלדווין הראשון, שנעזר בצי גנואזי. תושביה המוסלמים הורשו לעזוב עם רכושם, ושם היישוב שונה לארסור. בשנת 1191 התחולל בקרבת מקום קרב חשוב, הלוא הוא קרב ארסוף. הצלבנים, בהנהגת ריצ'רד לב הארי, הביסו את המוסלמים בהנהגתו של צלאח א-דין. קרב זה ביסס את מעמדה של הממלכה הצלבנית במישור החוף במאה השנים הבאות, בקרוב. 

בשנת 1261 היו אלה האבירים ההוספיטלרים שהפכו את ארסור למבצר חזק, אך גם הוא לא הועיל. ב-1265 עלה עליו הסולטן הממלוכי ביברס בכבודו ובעצמו. במקום התנהל קרב מר במשך 40 יום, ובסופו הסכימו האבירים ההוספיטלרים להיכנע בתנאי שיותר להם לעזוב את העיר. ביברס נעתר, אך לאחר שחדרו כוחותיו למבצר הוא שינה את דעתו, אילץ את האבירים להרוס את חומות המבצר במו ידיהם, ולקח אותם בשבי. בכך הקיץ הקץ על היישוב בארסוף ועל המבצר הצלבני.

מסלול הטיול

1. החפיר הדרומי

ליד הכניסה לאתר יש שולחנות פיקניק מוצלים ומבנה שירותים. השביל יוצא מכאן ומגיע אל החפיר הדרומי. החפיר הוא תעלה ברוחב כ-10 מ' ותחום בשני קירות זקופים: קיר חומת המבצר וקיר החפיר.

2. מרפסת תצפית ווילה רומית

השביל מגיע למרפסת עץ נגישה, הצופה על האזור שמדרום לתל ועל שרידי וילה מהתקופה הרומית. באזור זה השתרעה באותם ימים שכונת מגורים. הווילה כללה חצר מרכזית פתוחה ובמרכזה ברכת מים מוקפת בטור עמודים, ונשקף ממנה מראה מרהיב עין של הים. מעל לווילה נמצאו שרידי בריכות מהתקופה הביזנטית, אך ייעודן אינו ברור. 

במקום זה מתפצל השביל, ודרך שאינה נגישה לאנשים עם מוגבלות ולעגלות עוברת ליד שתי ברכות מים מעל הווילה. בשני המתחמים החדשים שנחפרו במקום התגלו שרידי מבנה מהתקופה הצלבנית, אך גם ייעודו אינו ברור. בשכבה שמתחתיו התגלו שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית עם רצפת פסיפס ללא עיטורים.

3. כבשן סיד

השביל נמשך על ראש הרכס וחולף על פני בור מים עות'מאני. בתקופה מאוחרת יותר כנראה שימש הבור ככבשן לשרפת גיר ועץ כדי להפכם לסיד. הכבשן הוא בור מדופן באבנים וקוטרו כ-4 מ'. הבעירה בכבשני סיד נמשכה שלושה ימים עד שישה ימים, לפי גודל הכבשן.

סמוך לכבשן הדרך מתפצלת ושביל אחד מוביל לשולחנות פיקניק מונגשים.

השביל הראשי מגיע לעוד מרפסת עץ, על תוואי הגשר שהוביל אל המבצר. הגשר נהרס עם המבצר, אך עדיין אפשר לראות בתחתית החפיר את שני העמודים שתמכו אותו. השביל מגיע עד פתח המבצר הצלבני עצמו. ניתן להיכנס למבצר ברגל.

4. המבצר הצלבני

המבצר הצלבני שוכן בצפון-מערב העיר. ההרס הרב שהותירו אחריהם הכובשים הממלוכים ניכר בכל פינה: חומות הרוסות, חדרים שרופים ואבני בליסטראות (כדורי אבן) שירו התוקפים על המבצר. גרמי מדרגות שנותרו בשטח מעידים על קומות עליונות שהיו ואינן. 

בחפירות התגלה שהמבצר הצלבני נבנה בשני שלבים, ובתקופה הממלוכית גם נוסף נדבך, בהיקף שטרם הוברר. ביצורי המצודה כללו חפיר עמוק ושלוש מערכות של ביצורים. מעל לחפיר, שעומקו הגיע לכ-14 מ', נמתח גשר, חלקו מאבן. בדרום-מזרח החפיר נותרה אומנה בולטת, שהיא חלק מקשת הגשר. נראה כי האומנות שימשו בסיס לגשר עץ מתרומם. 

מערך הביצורים כלל חומה חיצונית עם חמישה מגדלים גדולים, שלושה מהם בצורת חצי עיגול. המגדלים והשטח שתחמה החומה שימשו בסיס למצודה עצמה. בתוך מערך ביצור זה נבנתה עוד חומה, רוחבה כ-4 מ', וגם בה נבנו מגדלים בצורת חצי עיגול, אך קטנים ממגדלי מערך הביצור החיצוני. ממגדלי חומה זו שרד המגדל הצפוני-מזרחי, שקוטרו כ-5 מ'. שער המצודה קבוע בחומה זו. מערך הביצור השלישי היה מגדל העוז.

מגדל העוז ניצב בלב חצר המצודה והיה ניתן להתבצר בו ולהגן עליו גם אם שאר חלקי המצודה נפלו בידי האויב. המגדל היה מבנה ענקי, גבוה בכ-15 מ' מהמפלס שנותר בימינו. בראש שרידי המגדל בנויה מרפסת תצפית וממנה נפרס מראה מרהיב: במערב חוף הים, בצפון ארובות תחנת הכוח בחדרה, ובדרום ארובות תחנת הכוח באשדוד. ביום בהיר מאוד אפשר להבחין גם בארובות תחנת הכוח באשקלון. מכאן נראים גם שרידי הנמל הצלבני, ששכן ממש למרגלות המצודה. 

מהמבצר השביל שב לנקודת המוצא. בדרך עוברים ליד אזור פיקניקים מונגש.