סיור משפחות באחוזת בית – בתל אביב

תל אביב נוסדה בשנת 1909 כשכונה של יפו, ושמה הראשון היה אחוזת בית. 66 משפחות המייסדים שאפו לשפר את תנאי החיים מול יפו הסמוכה אך גם ביקשו לעצמם חיים לאומיים עבריים בשכונה משלהם. כשנה לאחר הקמתה נבחר שמה החדש של השכונה - תל-אביב, על פי השם שנבחר לתרגום העברי של הספר אלטנוילנד שכתב בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. 

הסיור באזור אחוזת בית מתאים למשפחות. 

משך הסיור כשעה וחצי.

תחנה 1: מגדל שלום מאיר (אחד העם 9). 

מבחוץ נוכל להתרשם מגובהו - היום קשה להאמין שפעם הוא היה המגדל הכי גבוה בארץ (34 קומות) ויש אומרים גם בכל המזרח התיכון. בעבר עמד במקום המגדל מבנה הגימנסיה העברית 'הרצליה'. הגימנסיה שנוסדה ביפו הייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם ויצאו ממנה ראש ממשלה, מפקד ההגנה ועוד. 

ניכנס למבואה המערבית של המגדל בה נוכל לראות דגם של תל-אביב בשנותיה הראשונות – תוכלו לזהות בראשו את מבנה הגימנסיה. במבואה שני פסיפסים האחד של נחום גוטמן שהוריו היו ממייסדי תל-אביב, והאחר של דוד שריר. חפשו ביצירות את הפנס הראשון (הפנס המקורי ניצב כאן), את מלכת אסתר, או את הנטיעות בט""ו בשבט. בקומה מעל נמצאות תערוכות מעניינות על תל-אביב ודגם גדול של מרכז העיר בשנת 2003.

נצא מהמגדל לכיוון דרום לתחנה הבאה מעבר לרחוב אחד העם.

תחנה 2: בית עקיבא אריה וייס (הרצל 2)

מר וייס היה המייסד של תל-אביב. עוד ביום בו הגיע עם משפחתו לארץ השתתף באספה בה הציע להקים שכונה חדשה. הוא היה זה שהוביל את הוצאת הרעיון לפועל. והיה כה מאושר עד כדי כך שרצה לקרוא לבתו – הבת הראשונה של תל-אביב אחוזת בית. אשתו העדיפה את השם אליזבת – והשם הסופי היה אחוזת בית וייס. כדאי לחפש מה הביאו מחוף הים והכניסו ללבנים שמהן נבנה הבית.

ממול בית שעבר שימור והיה שייך לאדון פולאק. נחום גוטמן מתאר בספרו עיר קטנה ואנשים בה מעט את הכעס של וייס על כך שמול ביתו עם הפינה העגולה נבנה בית עם פינה שונה.

נתקדם לכיוון דרום במורד רחוב הרצל. נמשיך בשדרות רוטשילד לכיוון מערב בסופן נפנה שמאלה לרחוב יהושע התלמי ונמשיך ימינה ברחוב ליליינבלום עד שנגיע לשני מבנים גדולים בקצה הרחוב מצד שמאל, האחד עם גג רעפים והאחר ללא גג. בשנת 1914

תחנה 3: ראינוע עדן (ליליינבלום 4-2)

בשנת 1914 נפתח הראינוע הראשון בתל-אביב היה זה אולם להקרנת סרטים לפני עידן הצבע בקולנוע וללא קול ובליווי במבנה עם נגנים (במבנה עם גג הרעפים). את השם עדן, המרמז על מקום הנאה - ממש גן עדן, הציע הסופר ש' בן ציון אביו של נחום גוטמן. מאוחר יותר נבנה בצמוד אולם נוסף שהיה ללא גג כדי לראות סרטים בימי הקיץ החמים עם קצת רוח... במבנה זה הוקרן לראשונה בארץ חידוש גדול – הסרט המדבר והמזמר. 

נפנה ברחוב פינס שמאלה ושוב שמאלה ברחוב יהודה הלוי עד לפינה עם רחוב הרצל שם נפנה שוב שמאלה ונמשיך לתחנה הבאה.

תחנה 4: פסאג' פנסק (הרצל 16)

המבנה הגדול והמרשים נבנה בשנות העשרים, כאשר תל-אביב החלה לצמוח לגובה והפכה למרכז כלכלי של היישוב היהודי בארץ. הבניין נבנה בסגנון אירופי כמבנה עם מעבר שהוביל לחצר פנימית סביבה היו בכל הקומות עסקים ומשרדים. היכנסו בשער הבניין והציצו לחצר משמאלכם תראו מבנה מברזל – כאן פעלה המעלית הראשונה במבנה מסחרי בעיר. כשתצאו הסתכלו מצד שמאל ליד ארון החשמל מצוירת יד שעליה כתוב 'למעליה'.

נחצה את הכביש לתחנה הבאה.

תחנה 5: מוזיאון הרצליליינבלום (הרצל 13) 

הבניין המשומר ראשיתו כאחד מבתי אחוזת בית שצמח לגובה במשך השנים. כיום מפעיל בנק דיסקונט מוזיאון המספר בצורה חווייתית על המסחר והכלכלה בעיר ובישראל בכלל, שחזור של הסניף הראשון של הבנק ואף בנקאות עתידנית. יש לתאם מראש את הביקור (ללא תשלום).

נמשיך ישר ברחוב הרצל עד לשדרות רוטשילד ניכנס לשדרה ונגיע לתחנה הבאה.

תחנה 6: הקיוסק הראשון (רוטשילד פינת הרצל)

כאן היה מרכז השכונה בלב החולות בשל שני מתקנים: האחד הוא הפנס הראשון (אותו ראינו במגדל שלום) והאחר הוא המבנה המשוחזר של הקיוסק הראשון. הקיוסק שנבנה בתחילה מעץ, היה פתוח עד שעות מאוחרות בערב כיאה לעיר שתכונה לימים עיר ללא הפסקה. המוצר הידוע ביותר וכנראה האהוב ביותר שנקנה בו היה הגזוז – ""מים קופצים"" עם סירופ בטעמים שונים.

נמשיך מהקיוסק לתוך השדרה.

תחנה 7: פסלו של מאיר דיזנגוף ואנדרטת המייסדים

האיש הרוכב על הסוס הוא מאיר דיזנגוף מי שהנהיג את תל-אביב אחרי וייס, ונחשב אבי העיר תל-אביב וראש העירייה הראשון שלה. דיזנגוף מאד אהב סוסים ולסוסתו עליה כתב גם סיפור ילדים קרא 'מהירה'. בין השאר דיזנגוף היה רוכב על סוסתו לבדוק את הנעשה בעיר ופעם נתפס רוכב בתוך הגינה שהיתה בשדרה ושוטר מהמשטרה של תל-אביב קנס את ראש העירייה שכמובן זעם על כך מאד. דיזנגוף היה רוכב על סוס גם בתהלוכות העדלידע שהחלו בתל-אביב והיו אירוע השיא של חגיגות הפורים בעיר.

מולכם תוכלו לגשת לאנדרטה שבה מונצחים מייסדי תל-אביב (תוכלו לחפש את השמות שהוזכרו במסלול). בצידה השני של האנדרטה אפשר לראות את נופיה של תל-אביב מחולות עם בעלי חיים, אל בתיה הראשונים של השכונה, צמיחתה בשנות השלושים (כיכר דיזנגוף הישנה והמחודשת) ועד לעיר הגדולה עם רבי הקומות.

נחזור כמה צעדים אחורנית לתחנה האחרונה.

בית העצמאות (שדרות רוטשילד 16)

בבית זה שהיה ביתם של צינה ומאיר דיזנגוף, ונתרם על ידי דיזנגוף כדי שיקום בו המוזיאון לאמנות של תל-אביב, בטקס מרגש הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, בה' באייר תש""ח. 

מאיר דיזנגוף לא זכה לראות את הרגע אבל חזונם של מייסדי תל-אביב התגשם ובעיר העברית הראשונה קמה המדינה העברית.

במקום מוזיאון בשנים הקרובות הוא סגור לשימור הבניין ולהקמת תצוגה חדשה (2018, הכניסה בתשלום)

הכותב: יוסי גולדברג

צילום: דנה פרידלנדר